מרכז מירב - Merav forest - Shimano mini DH 2012 #2

מקום 1 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 7 כללי - 1:22:26

First on the pro 17-18 - 7th overall - 1:22:26

יש טקסטים שאתה פשוט חייב להתחיל מהסוף...

את התחרות במירב אפשר לסכם במשפט: "על דפי ההיסטוריה/בלוג היא תירשם ככישלון רגעי והצלחה ממושכת". עכשיו, אחרי שתפסתי אתכם עם משפטים מורכבים, תיהיו חייבים להמשיך לקרוא, לא ככה?

את התחרות במירב התחלתי כשבוע לפני האירוע, כשהחלטתי להרכיב שלדה יותר קלה וזריזה ובעיקר להוריד משקל ולשפר יעילות דיווש. למי שלא מכיר, המסלול במירב שונה במקצת משאר המסלולים שיש לארצנו הקטנה להציע, הוא בעיקר מאוד צפוף ומלא בקטעי פידול. בגלל שהאופניים שלי, שהן על קצה סקלת אופני הדאונהיל ומיועדות בעיקר למסלולי WC, לא ראיתי לנכון לרכב איתם במסלול במירב ובחרתי בשילדת האיזימו של מורווד שהיא יותר קלה וזריזה. כמובן שקיט החלקים כלל בתוכו בולם אוויר של קיין קריק, קראנק קל וצמיגים עם דופן דקה יותר וקלה יותר. לבסוף אחרי הרבה משחקים, מוכנה לרכיבה, המכונה שקלה 15.8 קילו, לא רע בכלל לאופני דאון היל.

ביום חמישי, יומיים לפני התחרות, מסיבות אישיות שאינן תלויות בי, חטפתי איזו שפעת משהו טוב, וביום שישי במקום לתת בגז על המסלול, שכבתי על הספה תוך כדי צפייה בסבב 2011 של הAMA supercross ושתיית מרק עוף, קלאסה...

ביום שבת בבוקר עשיתי שני ראנים כדי להתחמם ולהרגיש את האופניים. הראן הראשון היה מעולה, כל הסיבובים התלבשו לי במקום ופידלתי חזק למרות שהייתי סמרטוט. בערך 15 שניות לסיום הראן ניסתי לנקות איזה דאבל במסלול וישר ירד לי האוויר מהגלגל האחורי בגלל סנייקבייט, למרות זאת פידלתי כמו ניגר לקוו הסיום, 1:22, זמן טוב אבל פאנצ'ר זה פאנצ'ר וזה עולה בזמן.

אחרי שכמעט מתתי אחרי הראן הראשון, זינקתי לראן השני אחרי מנוחה טובה, הראן השני היה אפילו טוב יותר ומהיר יותר אך למרות שניפחתי יותר אוויר בצמיג חטפתי פאנצ'ר בגלגל האחורי בדאבל דרופ, אז הראן השני הלך. לפחות לקחתי את המקום הראשון בקטגוריה.

אקיצר, מכל הסיפור הזה אפשר ללמוד שלא משחקים בצמיגים (וברגשות של נשים...) זה יכול רק להזיק.

 

קרדיט לצלמים: דור הירש, אופיר פורר, גל ארמוזה