סיכום תחרויות 2010 עד 2014

ליגת אנדורו 2014 - קטגוריית אנדורו פרו
תחרות #1 - פארק קנדה - מקום 4 באנדורו - מקום 5 בספרינט
ראן מהיר : 4:13.852

זמן כללי : 12:49.780
פער מהמנצח : 38.372

תחרות #2 - משמר העמק - מקום 2 באנדורו - מקום 2 בספרינט
ראן מהיר : 3:47.438
זמן כללי : 15:23.982
פער מהמנצח : 16.119

תחרות #3 - מרכז מירב - מקום 2 באנדורו - מקום 1 בספרינט
ראן מהיר : 2:17.606
זמן כללי : 9:31.181
פער מהמנצח : 1.460

תחרות #4 - בן שמן - מקום 5 באנדורו מקום 1 בספרינט
ראן מהיר : 1:57.914
זמן כללי : 6:11.341
פער מהמנצח : 9.515 (התרסקות קשה)

אליפות ישראל DH 2013 - הר החרמון קטגוריית פרו 19-29
מקום 1 בקטגוריה - מקום 1 כללי - 2:35:31

AM league 2013 - קטגוריית פרו 16+
תחרות #4 - בנ"ש - פצוע
תחרות #3  - מרכז מירב - מקום 2 בקטגוריה - מקום 2 כללי - 2:28:17
תחרות #2  - מענית - מקום 4 בקטגוריה - מקום 4 כללי - 2:38:27
תחרות #1  - פארק קנדה - מקום שני בקטגוריה - מקום שני כללי - 4:22:73

SHIMANO mini DH 2012 - קטגוריית מקצוענים 17/18
אלוף הסבב - מקום 1 בקטגוריה (מקום 1 כללי)

תחרות #4 - חרמון - מקום 1 בקטגוריה - מקום 1 כללי - 2:31:90
תחרות #3 - גלבוע - מקום 1 בקטגוריה - מקום 2 כללי - 1:36:93
תחרות #2 - מרכז מירב - מקום 1 בקטגוריה - מקום 7 כללי (תקלה טכנית באופניים) - 1:22:26
תחרות #1 - בית קשת - מקום 1 בקטגוריה - מקום 1 כללי - 1:59:03

SHIMANO mini DH 2011 - קטגוריית מקצוענים 17/18
תחרות #5 - בית קשת - מקום 2 בקטגוריה - מקום 3 כללי - 1:40:77
תחרות #4 - צוק מנרה - מקום 1 בקטגוריה - מקום 2 כללי - 2:32:07
תחרות #3 - גלבוע - מקום 2 בקטגוריה - מקום 6 כללי - 1:33:58
תחרות #2 - יעד - מקום 2 בקטגוריה - מקום 11 כללי (שפעת) - 2:25:13
תחרות #1 - כרמל - מקום 2 בקטגוריה - מקום 3 כללי - 1:18:04

אליפות ישראל KTM בדאון היל 2011 - קטגוריית מקצוענים 17/18
מקום 1 בקטגוריה - מקום 2 כללי - 1:48:97

SHIMANO mini DH 2010 - קטגוריית קאדטים 15/16
תחרות #5 - בית קשת - מקום 2 בקטגוריה - מקום 7 כללי - 1:48:56
תחרות #4 - החלמה
תחרות #3 - יד מרוסקת
תחרות #2 - יער עופר - מקום 1 בקטגוריה - מקום 4 כללי - 1:24:48
תחרות #1 - הרי אילת - מקום 1 בקטגוריה - מקום 8 כללי - 1:18:50

בייקפארק חרמון - Hermon Mtn. - Shimano mini DH 2012 #4

מקום 1 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 1 כללי - 2:31:90
First on the pro 17-18 - 1st overall - 2:31:90

אפשר להגיד שהתחרות בחרמון הייתה דיי היסטורית, פעם ראשונה שיש מסלול באורך פחות או יותר "ראוי" לתחרות DH אמיתית, בנוסף לכך, רכבל מותאם לנשיאת אופניים. חזון אחרית הימים? אפשר להגיד שהתקרבנו עוד צעד אל עבר המושג "תחרות דאון היל".

את התחרות התחלתי כבר ביום חמישי, נסענו אמא ואני בנחת, עשינו כמה הפסקות לתת לעגלה הצהובה להתקרר, הגענו לאתר בסביבות 12 בצהריים, היה מעונן, קריר והרוח הייתה מפגרת, עליתי עם כמה חברה למסלול ברגל ונתנו איזה שעתיים עבודה עם מגרפות.
 
אחר כך נתנו כמה ראנים לבדוק איך יצא. אני זוכר שכל ראן שירדנו ראיתי את כספי עם הסס"ל מסמן את המסלול. בראן האחרון שמתי קופסא עם פסטה ונקניקיות בכיס ומזלג בכיס השני, כשראיתי את כספי באמצע המסלול עצרתי ושאלתי אותו: "מתי אתה מסיים, יש לך משהו לאכול?" הוא ענה: "עוד שעה בערך, ולא אני לא רעב" אמרתי לעצמי בלב כןכן הוא לא רעב. הוצאתי את הקופסא והמזלג ונתתי לו אותם, ואז הוא זרק לי "טוב נו אולי אני אעשה הפסקה".

ביום שישי המטרה הייתי ללטש את הקווים שלי ולא למות, אני חושב שכל ראן שעשיתי (10 בערך) ראיתי איזה מישהו שרוע על הרצפה, היו שם ידיים שבורות, אצבעות שבורות ואפילו ירך שאיכשהו הצליחה להתרסק. אצלי נרשמו אפס נפילות ברוך השם וסיימתי את היום בהרגשה של כיף ושאני מוכן ל"sunday finales".

בשישי בערב לא היה שום סימן לרוח הייתי רגוע לישון בגזיבו של מורווד. ופתאום באמצע הלילה הגיעה פאקינג רוח שהעיפה את הגזיבו באוויר, במזל התעוררתי ותפסתי אותו, פחד אלוהים. כשכבר הצלחתי להירדם אמא שלי התחילה לנחור. בקיצור לפני התחרות ישנתי אולי חמש שעות וגם השעות שכבר ישנתי לא היו כאלה טובות.

את ראן החימום הראשון של בוקר התחרות פתחתי בהתרסקות מרשימה ולאחריה עוד איזה OTB אחרי ששקע לי הגלגל הקדמי באחד הסיבובים. ראן החימום השני שלי היה מעולה, מהיר, מדוייק ונטול טעויות. 

בתחרות עצמה, האסטרטגיה שלי הייתה לעשות ראן ראשון טוב ובלי לקחת סיכונים מיותרים וראן שני לעשות "all in all out". את הראן הראשון באמת עשיתי יחסית בטוח, חציתי את קו הסיום, 2:33 אני בהוט סיט, להיט! חיכיתי לכל המהירים והיה דיי כיף לשבת על ההוט סיט, מה שהיה יותר כיף זה שאף אחד לא הצליח לשבור את הזמן שלי. בראן השני נתתי הכל, חציתי את קו הסיום, 2:31 בום! שיפרתי בשתי שניות, החלפתי את זהר שושני שגם נתן בראש לכולם והגיע שלישי כללי. שוב ישבתי בהוט סיט וקיוויתי שאף אחד לא ישבור את הזמן שלי, אורן חסון הגיע למטה אחרי התרסקות בראן הראשון ושבר את הזמן של הראן הראשון שלי, וכמעט שבר את הזמן הטוב שלי. כל הכבוד לו. 

אז אפשר להגיד שפעם שנייה השנה ערן אביבי אמר בקול עמוק וחודר "יונתן יתום-שיאן המסלול!"

ותודה לאל, סופסוף גם אלוף סבב.

אני רוצה להגיד תודה גדולה לנותני החסות שתומכים בי:
דודי אלדורוטי - פאן רייד - מפנק בשלל ביגוד של IXS
אמיר כספי - יבואן מורווד - כנראה השלדה הכי טובה שרכבתי עליה
יוסי מאירי - יבואן מצלמות האיכות CONTOUR

תודה כמובן לאמא שמסיעה אותי לאימונים ותחרויות במסירות ולאבא שמממן אותי ואת האהבה שלי

לא רק תחרות הסטורית, גם מבול היסטורי של אייטמים על התחרות ועל ענף הדאונהיל:

אייטם בחדשות ערוץ 2 (14 בנובמבר) - דקות 50:50 עד 51:30

אייטם של ראובן שאול ב-ifeel 
כתבה ראשונה של חובב הרוש בטור החדש שלו בבייק פאנל

כתבה של רותי ברמן בחדשות נתניה - עמוד 16

 

 

 

תודה לצלמים: Johan Hjord, אופיר פורר, TSD, נועם יופה

גלבוע, הר גיבורים - Heroes Mtn. - Shimano mini DH 2012 #3

מקום 1 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 2 כללי - 1:36:93

First on the pro 17-18 - 2nd overall - 1:36:93

לתחרות השלישית בסבב נבחר המסלול בגלבוע, שברובו הוא "קו אחד" ואין הרבה מקומות שבחירת קווים חכמה תזכה אותך בזמן.
אני לא כלכך יודע למה, אבל משום מה, על המסלול בגלבוע אני אף פעם לא מצליח לתת ראן תחרות מפגר, כזה שנותנים 105%. יכול היות שזה בגלל הפציעה שהייתה לי שם.
בקיצור, מבחינתי התחרות הייתה טובה, נרשמו אפס טעויות בראנים והם היו מהירים ונקיים.

תודה לצלמים : צור טריגר, דור הירש, רן אבנר.

מרכז מירב - Merav forest - Shimano mini DH 2012 #2

מקום 1 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 7 כללי - 1:22:26

First on the pro 17-18 - 7th overall - 1:22:26

יש טקסטים שאתה פשוט חייב להתחיל מהסוף...

את התחרות במירב אפשר לסכם במשפט: "על דפי ההיסטוריה/בלוג היא תירשם ככישלון רגעי והצלחה ממושכת". עכשיו, אחרי שתפסתי אתכם עם משפטים מורכבים, תיהיו חייבים להמשיך לקרוא, לא ככה?

את התחרות במירב התחלתי כשבוע לפני האירוע, כשהחלטתי להרכיב שלדה יותר קלה וזריזה ובעיקר להוריד משקל ולשפר יעילות דיווש. למי שלא מכיר, המסלול במירב שונה במקצת משאר המסלולים שיש לארצנו הקטנה להציע, הוא בעיקר מאוד צפוף ומלא בקטעי פידול. בגלל שהאופניים שלי, שהן על קצה סקלת אופני הדאונהיל ומיועדות בעיקר למסלולי WC, לא ראיתי לנכון לרכב איתם במסלול במירב ובחרתי בשילדת האיזימו של מורווד שהיא יותר קלה וזריזה. כמובן שקיט החלקים כלל בתוכו בולם אוויר של קיין קריק, קראנק קל וצמיגים עם דופן דקה יותר וקלה יותר. לבסוף אחרי הרבה משחקים, מוכנה לרכיבה, המכונה שקלה 15.8 קילו, לא רע בכלל לאופני דאון היל.

ביום חמישי, יומיים לפני התחרות, מסיבות אישיות שאינן תלויות בי, חטפתי איזו שפעת משהו טוב, וביום שישי במקום לתת בגז על המסלול, שכבתי על הספה תוך כדי צפייה בסבב 2011 של הAMA supercross ושתיית מרק עוף, קלאסה...

ביום שבת בבוקר עשיתי שני ראנים כדי להתחמם ולהרגיש את האופניים. הראן הראשון היה מעולה, כל הסיבובים התלבשו לי במקום ופידלתי חזק למרות שהייתי סמרטוט. בערך 15 שניות לסיום הראן ניסתי לנקות איזה דאבל במסלול וישר ירד לי האוויר מהגלגל האחורי בגלל סנייקבייט, למרות זאת פידלתי כמו ניגר לקוו הסיום, 1:22, זמן טוב אבל פאנצ'ר זה פאנצ'ר וזה עולה בזמן.

אחרי שכמעט מתתי אחרי הראן הראשון, זינקתי לראן השני אחרי מנוחה טובה, הראן השני היה אפילו טוב יותר ומהיר יותר אך למרות שניפחתי יותר אוויר בצמיג חטפתי פאנצ'ר בגלגל האחורי בדאבל דרופ, אז הראן השני הלך. לפחות לקחתי את המקום הראשון בקטגוריה.

אקיצר, מכל הסיפור הזה אפשר ללמוד שלא משחקים בצמיגים (וברגשות של נשים...) זה יכול רק להזיק.

 

קרדיט לצלמים: דור הירש, אופיר פורר, גל ארמוזה

בית קשת - Beit Keshet - Shimano mini DH 2012 #1

מקום 1 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 1 כללי - 1:59:03

First on the pro 17-18 - 1st overall - 1:59:03

לפתיחת עונת 2012 נבחר מסלול הסגירה של שנה שעברה הלא הוא, בית קשת.

אחרי האליפות ביעד הייתי קצת מאוכזב מעצמי בגלל שלא הגעתי בכושר כמו שרציתי, ולכן החלטתי לעשות קצת אימונים לקראת התחרות. בסופו של דבר ההשקעה הייתה שווה.

למרות שהתחזית הצביעה על יומיים יפים ושטופי שמש, הגעתי מצוייד בזוג צמיגי בוץ טריים שכנראה היה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות...

יום האימונים היה יום מיוחד, מים ובוץ זרמו לכל אורך המסלול מהשמיים ומהקרקע. היה קר במיוחד, והודות למדורה ששמוליק אשכנזי הכין לנו נשארנו בחיים (אפקט הגזמה...). גם הפוייקה של החברה מבית הלל תרם להעלאת המורל וכמובן שבדיחות גסות ועדתיות רצו לכל אורך הערב וישנתי כמו תינוק בעגלה של כספי.

את בוקר התחרות פתחתי במיץ תפוזים סחוטרי מעשה ידי אמא, מוזלי מטורף ועוד דברים שעדיף מה שנקרא שיישארו בין השיחים. לנוהל החימום של שני ראנים, אחד בפול גז ואחד בלי פידול עם דגש על זרימה הוספתי רבע שעה בעצימות נמוכה על הטריינר, מה שכנראה לא הזיק.

ראן ראשון: בראן הראשון לא נרשמו טעויות קריטיות וסיימתי אותו חלק ומהר. כשהגעתי למטה וראיתי ששברתי את שיא המסלול ב-20 שניות הייתי מאוד נרגש וחיכיתי לראות מה הקטגוריה "החזקה ביותר" תעשה על המסלול.

ראן שני: בגלל שכל היום הייתה שמש חזקה, הבוץ כבר התחיל להתייבש ובחרתי להרכיב צמיג אחורי לתנאים יבשים כדי לשפר את גלגול האופניים. האופניים באמת התגלגלו הרבה הרבה יותר טוב, אבל סלע קטן ורטוב שחיכה לי בזדוניות על המסלול עשה את שלו וברח לי האחורי לטיזנאמו. את הראן סיימתי שתי שניות איטי יותר מהראן הראשון, קצת מאכזב... אבל חפיף, העיקר שפעם ראשונה בחיי ערן אביבי אמר: "יונתן יתום, שיאן המסלול" בקול עמוק וחודר.

בתחרות רכבתי עם חולצה שאמא ואבא עיצבו והכינו לי, כמובן שהיה גימיק מעניין...

הראן השני בתחרות


ראן אימונים שבוע לפני התחרות


**קרדיט לצלמים: דור הירש, נועם יופה ואופיר פורר
צולם במצלמת קסדה Contour Roam

יעד - אליפות הארץ KTM בדאונהיל 2011 | Ya'ad - national championship

מקום 1 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 2 כללי - 1:48:976

1st on the pro 17-18 - 2nd overall - 1:48:976

אליפות ישראל? אין מצב. כשהגיעה השמועה לאוזניי, הייתי בטוח שעושים ממני צחוק. בתחילת נובמבר זה קרה, הודעה רשמית ברשת: "אליפות ישראל KTM 2011 בדאון היל". ההתרגשות הייתה בשיאה. אחרי שתואר אלוף ישראל נעלם מעל אדמת ארץ הקודש למשך 4 שנים, האירוע הגדול של השנה חזר והפעם בניהול אמיר כספי.

הגעתי לתחרות מצויד במכונה חדשה ומשומנת מבית מורווד, בצבע ירוק זרחני בחסות אמיר כספי. יום האימונים בשישי היה טוב, הראנים זרמו והמהירות עלתה ועלתה עד ש... בום, אובר ד'ה באר על הראש. קמתי אחרי כמה רגעים, כנראה שאכלתי פיצוץ בנעל הימנית, כאבו לי האצבעות אבל לא נשבר כלום, כמובן שכבר הספיקו להלחיץ את אמא שלי והיא הייתה בטוחה ששברתי את הרגל, אמהות נו, אתם יודעים איך זה.

לפני שעליתי על האופניים בדקתי אם הגלגלים ישרים ושהכידון לא התעקם ושלא נשברה ידית ברקס, הכל היה פיקס, עד שהתיישבתי על האופניים... הפדאל הימני היה עקום ומלא סדקים בציר. מה עושים? שאלתי את עצמי, מחר אליפות והפדאל שלי שבור, ואז נזכרתי שיש לי זוג ספייר בתיק למטה.

ביום התחרות זכינו לשמש מדהימה ואוויר קריר, כיף אמיתי! עשיתי שני ראנים בחימום בוקר, אחד בקצב של 85% ואחד בלי לפדל בכלל עם דגש על זרימה. הראן הראשון היה מהיר ובטוח, חציתי את קו הסיום, 1:50.9 - בינתיים אני מוביל. הלכתי לשבת בהוט סיט, ברייזר של נותני החסות KTM. וואלה, לא היה רע בכלל. את הראן השני לקחתי יותר ברגוע כי ידעתי שאת המקום הראשון בקטגוריה כבר יש לי. אחרי בערך 15 שניות בראן עצמו אמרתי לעצמי בלב: "מה רגוע? אליפות ישראל, תן בגז!". נכנסתי ברבאק לכל הקטעים במסלול ופידלתי כאילו אין מחר, הגעתי לקו הסיום - 1:48.9. סלמתק, גילחתי בול שתי שניות.

מהאירוע הזה אני יוצא שמח ומרוצה אבל רעב לעוד,
סבב 2012... DH1 2012 הנה אני בא...
נתראה!

מתוך כתבה במגזין אופניים - "מקצוענים 16 – 18. לאחר פרישתו של הרוכב שגיא קופל, בשל גיוסו לצה"ל, נשארה הבמה למתחרה הצמוד שלו- הרוכב יונתן יתום שניצח את הקטגוריה וקטף את תואר אלוף ישראל מקצוענים 16 – 18. התוצאה של יונתן ממקמת אותו במקום השני הכללי שרק רוכב אחד הצליח" לשבור" לו את הזמן. מקום שני בקטגוריה הולך לאבי תמיר ושלישי ליואב פינטל."

הראן השני והמנצח שלי - צולם במצלמת קסדה Contour Roam

בחרתי בתמונה הזאת לתחרות הלייקים של רוזן ומינץ.
לייק על התמונה ואתם עוזרים לי לזכות ב... 5000 ש"ח.

בית קשת - Beit Keshet - Shimano mini DH #5

מקום 2 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 3 כללי - 1:40:77

Second on the pro 17-18 - 3rd overall - 1:40:77

לתחרות החמישית והאחרונה בסבב שימאנו 2011, נבחר המסלול של בית קשת לסגור בפעם השלישית ברציפות את הליגה הישראלית לדאונהיל.

המסלול הקצר והמהיר מציע מכל טוב - גינות סלעים, סיבובים פתוחים וסגורים, שיפוע צד טריקי ועוד ועוד... התחרות הייתה טובה, שני הראנים שלי היו מהירים וזורמים חוץ מטעות אחת קטנה בראן הראשון שהתגברתי עליה בראן השני.

מהסתכלות על אותה תחרות מלפני שבעה חודשים שהייתה קרובה לפציעה שלי, קיצצתי מהזמן שלי על המסלול יותר מ-7 שניות, אפשר להגיד שחזרתי לעצמי.

תודה לדודי מפאן-רייד שתמך בי במהלך כל העונה הזאת.

ניפגש בסבב 2012 או באליפות הארץ (בע"ה), יאללה ביי.

אלבום בפייסבוק

גם אמא שלי כתבה משהו על סבב 2011 - בפורום פרי רייד ודאונהיל בתפוז

צוק מנרה - Manara Cliff - Shimano mini DH #4

מקום 1 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 2 כללי - 2:32:07

First on the pro 17-18 - 2nd overall - 2:32:07

עוד תחרות מדהימה תחת ניצוחו של המאסטר אמיר כספי הגיעה לסיומה. איפה אתחיל? בבוץ? בשיפועים? בסלעים החלקים? בוץ, היה הרבה בוץ, מזה הרבה? ים של בוץ, שכל טיפה בו מעניקה עוד טיפת כיף שבסוף המסלול כבר גולש מכל חור בגוף. שיפועים, אחחח השיפועים, רק תנו שיפועים, כמות האדרנלין שמגיעה מהקירות האלה, פשוט לא תיאמן. סלעים חלקים, כאן זה הכל או כלום, או שאתה עף אותם או שאתה מחליק על התחת.

אני עולה לראן הראשון לבד ברכבל, אני מוקף זגוגיות שמנתקות אותי מהרוח ומהערפל הכבד. אני עולה לבד, שקט, מרוכז, מנסה להתנתק ככל האפשר. בדרך מהרכבל עד נקודת הזינוק אני עושה חימום, לי ולגלגלים עטויי צמיגי הבוץ הטריים שזה עתה נופחו. אני מרגיש טוב, התחלה טובה לתחרות על המסלול הכי מהיר ומאתגר בארץ הקודש ועוד בבוץ חלקלק, תענוג. אני עולה לבמת הזינוק שגם היא לא נוטה לאחוז את הצמיגים.

1,2,3,4,5 ובום! אני בחוץ! חצי דקה עוברת ועוד חצי דקה, מתקשה להאמין שזה אני, יונתן יתום, אותו ילד שהדבר היחיד שאומרים לו בבית הספר הוא שצריך להשתפר ולהתמיד יותר. כן, זה אני! עף את המסלול בריכוז מוחלט כשהדבר היחיד שיש לי בעיניים זה קו הסיום. אני חוצה אותו, 2:54:14. מרוצה, אבל יודע שיכולתי לדחוף עוד קצת.

ראן שני, אותה הכנה: רכבל, לבד, במה, בום. שלוש מילים רצות לי בראש: טואוב! תתרכז! תלחץ! אני מגיע ל"מסלעה". כן, זאת שכולם מדברים עליה, מביט רחוק ועובר אותה, מגיע לקטע התלול האחרון במסלול, יוצא מהברם ודוחף כמה פידולים. אני מגיע לקו הסיום ומביט לאחור. 2:32:07! עשיתי את זה! גילחתי 22 שניות!

בהזדמנות הזאת, אני מאחל החלמה מהירה ושלמה לחבר ורוכב גדול, שגיא קופל, שחצה את פיקת הברך באימונים לתחרות. תרגיש טוב! ותחזור לתת לנו בראש כמה שיותר מהר!

תודה לאופיר משרדי ולאבא שלו רוני, שאירגנו לנו דירה בקיבוץ שדה נחמיה במחיר רצפה במרחק 10 דקות מהמסלול.

אלבום בפייסבוק

Another amazing competition under the baton of the master Amir Caspi ended. Where should I start? Mud? Slopes? slippery Rocks? Mud, was a lot of mud, how much a lot? An ocean of ​​mud, when every single drop of it is giving fun that floods the body. Slopes, ooh' slopes, just throw them on me, the amount of adrenaline that comes from these walls, just unbelievable. Slippery Rocks, it's all or nothing. You fly them or you slip on your ass

I'm sitting alone at the chair lift, surrounded by glasses separating me from the wind and the heavy fog. I'm going up alone, silent, concentrated, trying to focus on my race run. From the lift to the starting point I'm doing warm-up, for me and for the fresh mud tires that were just blown to the right pressure. I'm feeling very good, good start to a race on the gnarliest track in the holy land, such a pleasure.

I'm climbing on the starting stage, that also tends not to hold. 5,4,3,2,1, boom! I'm on the track! The time passes by and I couldn't believe it was me, Yonatan Yatom, the kid that all the words he's hearing at school are "you need to get better, try harder". Yes, it's me! flying the track with full concentration with the eyes looking only at the finish line. I'm crossing it, 2:54:14, satisfied but I knew I could push more.

Second run, same preparation: lift, alone, stage, boom. Three words are running in my head at this run: good! focus! push! I'm reaching the "rock garden" that every one is talking about and crossing it smoothly, reaching the last step section, getting out of the berm and pushing some pedaling. I finished the track, 2:32:07! I shaved 22 seconds!

On this occasion, I wish a fast and complete recovery to a friend and a great rider, Sagi Koppel, who crossed the Adam's knee in the competition's training. Feel good! and Come back soon to feed us some dust!

Thanks to Ofir Misradi and his father Roni, who organized us a cheap apartment at kibutz Sde Nechemya just 10 minutes from the course.

Facebook Album

הר גיבורים - Heroes Mt. - Shimano mini DH #3

מקום 2 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 6 כללי - 1:33:58

Second on the pro 17-18 - 6th overall - 1:33:58

היה טוב וטוב שהיה.

אלבום בפייסבוק

It was good and it's good it was.

Facebook album

קיבוץ יעד - Kibutz Yaad - shimano mini DH 2011 #2

מקום 2 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 11 כללי - 2:25:13
second on the pro 17-18 - 11th overall - 2:25:13

התחרות השנייה של הסבב שלנו נחתה הפעם ביעד, המסלול הכי מגניב, רווי קפיצות ופאן שארצנו הקטנה יכולה להציע. המסלול נבנה תחת ניצוחו של תמיר זינגר שגר ממש קרוב למסלול. לדעתי זאת הייתה התחרות הכי כיפית השנה בגלל שהגשם פשוט לא הפסיק לרדת.

לרוע המזל לא הייתי בשיאי בלשון המעטה וכנראה תקף אותי איזה וירוס והחום פשוט לא הפסיק לעלות. למרות החום עשיתי את הראן שלי, פשוט לא יכולתי לוותר על התענוג ולא רציתי לצאת בהרגשת פיספוס אדירה. בסופו של דבר עשיתי ראן אחד שהיה מהיר מאוד אבל עם שתי התרסקויות שגזלו ממני זמן יקר. אחרי שחזרנו הביתה החום המשיך לעלות ונשארתי חולה שבועיים, אבל היה שווה את זה.

אלבום בפייסבוק

The second round of our cup landed at Ya'ad this time, the coolest track and saturated of funny jumps that our small country can offer. In my opinion it was the greatest race this year because of the heavy rain that couldn't stop falling from the sky.

Unfortunately it wasn't my best day and this is an understatement, I was probably attacked by some kind of virus and the heat couldn't stop rising. Although I was sick I did my run, I couldn't stripe this unusual pleasure. At the end I did one very fast run but with two crashes that robbed a lot of time from me. After we came back home the heat continued to rise and I stayed sick for two weeks, but it was worth it

Facebook album

מרכז מירב - Meirav forest - shimano mini DH 2011 #1

מקום 2 בקטגורית מקצוענים 17-18 - מקום 3 כללי - 1:18:04
second on the pro 17-18 - 3rd overall - 1:18:04

כתבה במגזין אופניים

פארק קנדה - Canada park - Red Rain AM 2010 #3

איתמר אחי נפצע שבוע לפני התחרות ושבר את עצם הבריח שלו. בתחרות היה לי ראן ראשון גרוע כי קיבלתי פאנצ'ר ממש במסלעה הראשונה. הראן השני היה מעולה, כשראיתי את התוצאה שלי פשוט לא האמנתי למראה עיני. התוצאה (הגרועה) הייתה 4:36, כנראה שהייתה טעות במדידה.

My brother, Itamar has injured a week before the race and broke his clavicle. In the race I had a bad seeding run because of a panchure. The race run was great, but when I saw the result, I couldn't believe my eyes. The bad result was 4:36, half a minute more then I expected. The only thing I can think about is a mistake in the times

יער בית קשת - Beit Keshet forest - Shimano Mini DH 2010 #5

מקום 2 בקטגורית קדטים 15-16 - מקום 7 כללי - 1:48:56
second on the Cadets U16 - 7th overall - 1:48:56

תמונה של דור הירש - ניר ביבאס ואני בתרגיל אקרובטיקה היישר מקרקס בולשוי

Dor Hirsh's picture from the race - Nir Bivas and I doing a very complicated acrobatic trick strait from the Bulshoy circus

יער מענית - Ma'anit forest - Red Rain AM 2010 #2

מקום 9 בקטגורית pro - מקום 9 כללי - 3:03
9th in pro - 9th overall - 3:03

יער צרעה - Tzor'a forest - Red Rain AM 2010 #1

מקום 3 בקטגורית pro - מקום 3 כללי - 4:21

תחרות ראשונה מאז הפציעה.
התחדשתי באופני Banshee מצויידות ב :
בולם אחורי Cane Creek Double Barrel בחסות פאן רייד
סט גלגלים Halo freedom special edition בחסות Halo Bike

גלבוע - Shimano Mini DH 2010 #3

אימונים לתחרות - סרט שלי

אימונים לתחרות - סרט של אמיר כספי

ביום חמישי, יומיים לפני התחרות, נסעתי להתאמן עם אופניים שקיבלתי מאמיר כספי כדי לנסות אותן על המסלול. עשינו כמה ראנים והתחלתי כבר לשחרר ברקסים ולהרגיש בטוח על האופניים. בראן הרביעי בקפיצה אחרי גשר העץ נסעתי אחרי שגיא קופל ובדיוק בשחרור לאוויר משהו נתן לי קטנה באחורי ועפתי בנואז את כל הקפיצה עד שנחתתי בתוך הבור הרחוק שנוצר מהבלימות של האנשים והגעתי בגילגולים עד הסלע המרופד משמאל.

כשצנחתי על האדמה במקרה הסתכלתי על יד שמאל וראיתי שהיא נראית כמו נחש (פשוט לא להאמין שאפשר להביא את היד למצבים כאלה). צרחתי כמו משוגע כי ידעתי שהלך לי הסבב. רז הופמן שרכב אחרי היה היחיד שבאמת ראה מה קרה, עצר מיד ועם רוכבים שהגיעו מיד אח"כ עזרו לי להישאר בהכרה, טיפלו בי מדהים והביאו אותי למטה לכביש האספלט.

אני רוצה לומר פה תודה גדולה ל: אוהד בן חמו, לברדלי הענק שאמר לי כל הזמן "ג'וני תישאר איתנו", לרז ונתן הופמן שפינו אותי עד סוף המסלול, לעימרי שהזמין אמבולנס והתקשר לאמא שלי להגיע למטה, לזיו שבזכות הכפפות שהשאיל לי לא נחתכו לי הידיים ולעוד מישהו שעזר לי לצעוד עד האוטו (לא יודע איך קוראים לו).

האמבולנס פינה אותי לבית חולים העמק בעפולה, שם צילמו וגיבסו את היד, שתי העצמות ליד מפרק כף היד התרסקו וחתיכה אחת התנתקה מהעצם. בתמונות לפני ואחרי הרדוקציה (החזרה של העצמות למקומן) אפשר לראות את קווי המיתאר של היד ולהבין את הצורה שלה.


בלילה הגבס נורא לחץ והיד כאבה, נסענו לבי"ח מאיר בכפר סבא, שם עשו לי שוב רדוקציה בתליה של היד וגבס חדש. רואים שהעצמות יושבות יותר נכון.


כמו שבטח רובכם יודעים, אחרי פציעה שמשביתה להרבה זמן אין יותר מדי מה לעשות אז חופרים ביוטיוב על כל מיני סרטוני אופניים. חשבתי לעצמי שאם כבר אני פצוע נחפש סרטי פיספוסים ואז נזכרתי בפציעה הקשה שהייתה לרוכב הפינלנדי מאטי לייקונן ומצאתי שני סרטים: אחד מדבר על חזרתו עם יותר דיבורים והסברים והשני הוא קטע מהסרט THE TIPPING POINT של קליי פורטר. אני ממליץ בחום לראות את הסרט הראשון ואז את השני. כמעט ירדו לי דמעות כשראיתי את שני הסירטונים האלה.

אני אופטימי ומתכוון לחזור בגדול בסבב הבא.

יער עופר - Ofer forest - Shimano Mini DH 2010 #2

מקום 1 בקטגורית קדטים 15-16 - מקום 4 כללי - 1:24:48

כתבה בספורט 5

כתבה באתר של איגוד האופניים