First on the pro 17-18 - 2nd overall - 2:32:07עוד תחרות מדהימה תחת ניצוחו של המאסטר אמיר כספי הגיעה לסיומה. איפה אתחיל? בבוץ? בשיפועים? בסלעים החלקים? בוץ, היה הרבה בוץ, מזה הרבה? ים של בוץ, שכל טיפה בו מעניקה עוד טיפת כיף שבסוף המסלול כבר גולש מכל חור בגוף. שיפועים, אחחח השיפועים, רק תנו שיפועים, כמות האדרנלין שמגיעה מהקירות האלה, פשוט לא תיאמן. סלעים חלקים, כאן זה הכל או כלום, או שאתה עף אותם או שאתה מחליק על התחת.
אני עולה לראן הראשון לבד ברכבל, אני מוקף זגוגיות שמנתקות אותי מהרוח ומהערפל הכבד. אני עולה לבד, שקט, מרוכז, מנסה להתנתק ככל האפשר. בדרך מהרכבל עד נקודת הזינוק אני עושה חימום, לי ולגלגלים עטויי צמיגי הבוץ הטריים שזה עתה נופחו. אני מרגיש טוב, התחלה טובה לתחרות על המסלול הכי מהיר ומאתגר בארץ הקודש ועוד בבוץ חלקלק, תענוג. אני עולה לבמת הזינוק שגם היא לא נוטה לאחוז את הצמיגים.
1,2,3,4,5 ובום! אני בחוץ! חצי דקה עוברת ועוד חצי דקה, מתקשה להאמין שזה אני, יונתן יתום, אותו ילד שהדבר היחיד שאומרים לו בבית הספר הוא שצריך להשתפר ולהתמיד יותר. כן, זה אני! עף את המסלול בריכוז מוחלט כשהדבר היחיד שיש לי בעיניים זה קו הסיום. אני חוצה אותו, 2:54:14. מרוצה, אבל יודע שיכולתי לדחוף עוד קצת.
ראן שני, אותה הכנה: רכבל, לבד, במה, בום. שלוש מילים רצות לי בראש: טואוב! תתרכז! תלחץ! אני מגיע ל"מסלעה". כן, זאת שכולם מדברים עליה, מביט רחוק ועובר אותה, מגיע לקטע התלול האחרון במסלול, יוצא מהברם ודוחף כמה פידולים. אני מגיע לקו הסיום ומביט לאחור. 2:32:07! עשיתי את זה! גילחתי 22 שניות!
בהזדמנות הזאת, אני מאחל החלמה מהירה ושלמה לחבר ורוכב גדול, שגיא קופל, שחצה את פיקת הברך באימונים לתחרות. תרגיש טוב! ותחזור לתת לנו בראש כמה שיותר מהר!
תודה לאופיר משרדי ולאבא שלו רוני, שאירגנו לנו דירה בקיבוץ שדה נחמיה במחיר רצפה במרחק 10 דקות מהמסלול.
אלבום בפייסבוק
Another amazing competition
under the baton of the master Amir Caspi ended. Where should I start? Mud? Slopes? slippery Rocks? Mud, was a lot of mud, how much a lot? An ocean of mud, when every single drop of it is giving fun that floods the body.
Slopes, ooh' slopes, just throw them on me, the amount of adrenaline that comes from these walls, just unbelievable. Slippery Rocks, it's all or nothing. You fly them or you slip on your ass
I'm sitting alone at the chair lift, surrounded by glasses separating me from the wind and the heavy fog. I'm going up alone, silent, concentrated, trying to focus on my race run. From the lift to the starting point I'm doing warm-up, for me and for the fresh mud tires that were just blown to the right pressure. I'm feeling very good, good start to a race on the gnarliest track in the holy land, such a pleasure.
I'm climbing on the starting stage, that also tends not to hold. 5,4,3,2,1, boom! I'm on the track! The time passes by and I couldn't believe it was me, Yonatan Yatom, the kid that all the words he's hearing at school are "you need to get better, try harder". Yes, it's me! flying the track with full concentration with the eyes looking only at the finish line. I'm crossing it, 2:54:14, satisfied but I knew I could push more.
Second run, same preparation: lift, alone, stage, boom. Three words are running in my head at this run: good! focus! push! I'm reaching the "rock garden" that every one is talking about and crossing it smoothly, reaching the last step section, getting out of the berm and pushing some pedaling. I finished the track, 2:32:07!
I shaved 22 seconds!
On this occasion, I wish a fast and complete recovery to a friend and a great rider, Sagi Koppel, who crossed the Adam's knee in the competition's training. Feel good! and Come back soon to feed us some dust!Thanks to Ofir Misradi and his father Roni, who organized us a cheap apartment at kibutz Sde Nechemya just 10 minutes from the course.
Facebook Album
